אגם טורקיז עמוק, קירות מדבר אדומים ונוף שנראה כמעט לא אמיתי. האגם הנעלם בתמנע הוא אחת מנקודות התצפית הכי מיוחדות בערבה הדרומית, אבל לפני שמגיעים חשוב לדעת דבר אחד: הוא לא נמצא בתוך פארק תמנע.
האגם נמצא באזור מכרות תמנע הישנים, מדרום לפארק, ולכן לא צריך להיכנס לפארק תמנע או לרכוש כרטיס כניסה לפארק כדי להגיע לאזור התצפית. זה גם לא אתר תיירות מוסדר: אין כאן שביל מסודר עם מעקות, שירותים או מציל, וחלק מהשטח סמוך לאזור מכרות פרטי.
איך נוצר האגם הנעלם בתמנע?
האגם הוא למעשה מחצבה ישנה של מכרות הנחושת. כשהכרייה במקום הופסקה, מי תהום הציפו את בור המכרה ויצרו את האגם שנמצא כאן היום.
המינרלים והקרקע באזור נותנים למים גוון ירקרק־טורקיז, וביחד עם המצוקים האדומים שמסביב מתקבל אחד הנופים הכי פוטוגניים באזור אילת והערבה.
האגם הנעלם אינו האגם של פארק תמנע
קל להתבלבל בין שני המקומות, ולכן חשוב להדגיש: בתוך פארק תמנע נמצא אגם מלאכותי מסודר, עם מרכז מבקרים ושירותים למטיילים. האגם הנעלם נמצא מחוץ לפארק תמנע, באזור המכרות הישנים.
אפשר בהחלט לשלב את שני המקומות באותו יום, אבל מדובר בשני אתרים שונים לחלוטין.
איך מגיעים לאגם הנעלם בתמנע?
בוויז: האגם הנעלם בתמנע.
לבאים מצפון על כביש 90 נוסעים דרומה, חולפים על פני הפנייה לפארק תמנע וממשיכים עוד כמה קילומטרים לכיוון אילת. פונים ימינה לכיוון מכרות תמנע וממשיכים בכביש המשובש. בהמשך פונים ימינה לדרך עפר המובילה לכיוון אזור התצפית.
הדרך עשויה להשתנות עם הזמן, ולכן אני ממליצה להשתמש בוויז בזמן אמת ולהישמע לכל שילוט בשטח. אם יש שער סגור, גדר או שלט שאוסר כניסה – לא עוברים אותם. חלק מהאזור הוא שטח מכרות פרטי.
האם אפשר להגיע עם רכב רגיל?
לפי מקורות מטיילים עדכניים, רכב פרטי יכול להגיע בדרך כלל עד אזור החניה והתצפית, אך הדרך משובשת ותנאי השטח יכולים להשתנות. לא מומלץ לנסות לרדת עם רכב פרטי לכיוון האגם עצמו.
אחרי החניה ממשיכים בזהירות ברגל אל אזור התצפית. השטח אינו מוסדר ויש מצוקים ללא מעקות, ולכן חשוב לא להתקרב לשפה.
האם צריך לרדת עד האגם?
ממש לא. למעשה, בעיניי התצפית מלמעלה היא החלק היפה ביותר בביקור. מכאן רואים את כל האגם, את הצבע של המים ואת דפנות המכרה האדומות שמקיפות אותו.
קיימת ירידה תלולה לכיוון האגם, אבל מדובר בשטח לא מוסדר. עם ילדים, ובכלל אם לא מכירים היטב את השטח, אני ממליצה להסתפק בתצפית.
האם מותר להיכנס למים?
לא מומלץ ולא בטוח להיכנס למים. זה אינו אתר רחצה מוכרז, אין במקום שירותי הצלה והמים נמצאים בתוך בור מכרה עמוק. מקורות עדכניים אף מציינים שהרחצה אסורה או מסוכנת לבריאות.
מבחינתי מגיעים לכאן בשביל הנוף והתמונות, לא בשביל טבילה.
סדקי תמנע: עוד סיבה להיזהר
בסביבת המכרות קיימים גם סדקים עמוקים בקרקע שנוצרו בעקבות פעילות הכרייה והייבוש של השטח. חלקם יכולים להיות עמוקים מאוד, ולכן חשוב להישאר על קרקע יציבה, לא להתקרב לסדקים ולא ללכת על אזורים מבוקעים.
האם האגם הנעלם מתאים לילדים?
אפשר להגיע לתצפית גם כמשפחה, אבל זה מקום שמחייב השגחה צמודה מאוד. אין מעקות מסביב למצוקים, הקרקע בחלק מהמקומות אינה יציבה והאתר אינו מוסדר.
עם ילדים קטנים הייתי נשארת במרחק בטוח מאוד משפת המצוק ולא יורדת לכיוון המים.
מתי הכי כדאי להגיע?
התקופה הנעימה ביותר היא מסתיו ועד האביב. בקיץ האזור חם מאוד, חשוף כמעט לחלוטין ואין צל.
אם מגיעים בעונה החמה, כדאי להגיע מוקדם מאוד בבוקר ולהצטייד בהרבה מים. לצילום, שעות הבוקר או אחר הצהריים נותנות בדרך כלל אור יפה יותר על המצוקים והמים.
כמה זמן להקדיש לאגם הנעלם?
אם מגיעים לתצפית בלבד, חצי שעה עד שעה בדרך כלל מספיקה. זו עצירה שקל לשלב בדרך לאילת, בדרך חזרה צפונה או יחד עם ביקור בפארק תמנע.
מידע שימושי על האגם הנעלם בתמנע
מיקום: אזור מכרות תמנע הישנים, מדרום לפארק תמנע.
כניסה: אין קופת כניסה ואין צורך בכרטיס לפארק תמנע.
שעות: זה אינו אתר מוסדר ואין שעות פתיחה רשמיות. מומלץ להגיע רק באור יום.
חניה: חניה מאולתרת באזור התצפית, בהתאם למצב הדרך והגישה בשטח.
וויז: האגם הנעלם בתמנע.
שאלות נפוצות על האגם הנעלם בתמנע
האם האגם הנעלם נמצא בתוך פארק תמנע?
לא. הוא נמצא באזור מכרות תמנע הישנים, מחוץ לשטח התיירותי המסודר של פארק תמנע.
האם צריך לשלם כדי להגיע לאגם הנעלם?
לא קיימת קופת כניסה לאגם עצמו. עם זאת, חלק מהאזור הוא שטח מכרות פרטי ויש לכבד כל שילוט, שער או הגבלת גישה בשטח.
האם אפשר להגיע עם רכב רגיל?
בדרך כלל אפשר להגיע עם רכב פרטי עד אזור התצפית, בנסיעה זהירה בדרך משובשת. מצב הדרך יכול להשתנות, ולכן צריך לבדוק את התנאים בזמן הביקור.
האם מותר לשחות באגם הנעלם?
לא. זה אינו אתר רחצה מוכרז והכניסה למים אינה מומלצת ואף עלולה להיות מסוכנת.
כמה זמן צריך לביקור?
לתצפית ולצילום כדאי להקדיש כחצי שעה עד שעה.
