מלון שלם שכולו עשוי קרח….
המיטות – מקרח
השולחנות – מקרח
הספסלים – מקרח
הפסנתר – מקרח!!
והטמפ' הממוצעת במלון… (2 – ) מעלות!
מאז שנת 2005, בלב הרי פאגאראס (Făgăraș) שברומניה, בסמוך לאגם בלאה, נבנה בכל שנה מחדש Balea Lac Hotel of Ice. המלון נבנה מגושי קרח ענקיים, שגובהם כ-70 ס"מ ומשקלם כמעט 70 קילו, אשר מופקים מאגם בלאה שקופא.
המלון נבנה בד"כ בדצמבר, ומתפקד עד שהוא נמס, בד"כ בסביבות אפריל.
השנה למשל, האורחים הראשונים זכו ללון במלון ב23 בדצמבר.
המלון מושך מבקרים מכל העולם, ורק אמיצים במיוחד (כמונו) גם נשארים לישון שם!
המלון ממוקדם בגובה של מעל 2000 מטר, וההגעה אליו אפשרית אך ורק ברכבל. הרכבל עובד רק אם לא יורד שלג כבד.
העליה ברכבל מדהימה!
הנוף עוצר נשימה…
בדרך רואים את צמרות העצים המושלגות הולכות וקטנות, הולכות ומתרחקות…
ההרפתקה שלנו החלה כבר עם ההגעה למלון. כמובן שכבר בנסיעה בדרכנו אל הרכבל החל לרדת שלג כבד, שהתחיל חזק ורק הלך והתגבר…
עם יותר מזל משכל, הצלחנו לתפוס את הרכבל האחרון, ועלינו אל המלון.
בדרך, ירד כל כך הרבה שלג, והשלג נערם לגובה כל כך, עד שבשלב כלשהו, ממש לקראת סוף העליה, הרכבל נעצר ולא יכול היה להתקדם, כי תחתיתו כבר התחככה בשלג…
או אז, קפצו מן התחנה שני רומנים חסונים עם אתי חפירה, והחלו לחפור ולפנות את השלג, עד שהדרך התפנתה, ויכולנו להמשיך למעלה.
המלון עצמו מהמם. הוא נבנה בכל שנה בנושא אחר, ובאותה השנה הוא נבנה בנושא של מוסיקה.
כל חדר הוקדש ליוצר אחר, ובמבואה עמד פסנתר עשוי קרח.
אנחנו בחרנו לישון בחדר
הלינה במלון נעשית על מיטות עשויות קרח, ועליהן שכבת בידוד, ושקי שינה טרמים.
ללא ספק חוויה של פעם בחיים.
אולי כי ספק אם נסכים לעשות את זה שוב פעם…
לפני הלינה, אתה חותם על כתב ויתור אחריות (מאד מרגיע, ללא ספק), ואם צלח מזלך ושרד את הלילה, אתה מקבל תעודה שתוכיח את זה…
בסביבות המלון נמצא אגם בלאה הקפוא, ובשעות היום המלון תפקד כמעין מוזיאון לתיירים שאינם אמיצים כמונו (או אולי בעצם חכמים מאיתנו…), אשר באים רק לראות את המלון, להצטלם ולחזור אל המיטה החמה במלון רגיל.
בנוסף יש המון פעילויות הקשורות לשלג סביב המלון, מסלולי הליכה, סקי, אבובים, רכיבה על אופנועי שלג, טיפוס על הקרח, בננות על השלג (כן כן, כמו אלו שאנחנו עושים באילת ובכנרת), ואפילו "ראפטינג" על השלג.
החוויה ללא ספק היתה חוויה מטורפת,
אבל אני מודה ומתוודה שבאמצע הלילה קמתי כמו פולניה טובה לראות שאף ילד לא הוציא אף איבר מחוץ לשמיכות, כדי שלא ינשור חלילה אותו האיבר.
ממש פולניה טובה.
שיושבת לבד… בקור… בפינה… בשלג….
ויש לי תעודה שמוכיחה את זה!
