מזקקת ערבה בצופר: תמרים, טעימות וסיפור משפחתי מהמדבר

תמרי מג׳הול שהופכים לערק, ג׳ין וברנדי, מזקקת נחושת בלב הערבה והרבה יותר מסיפור על אלכוהול. הגענו למזקקת ערבה בצופר לסיור וטעימות, ובסוף נשארנו בערך שעתיים.

ומה שהכי נשאר איתי מהביקור לא היה דווקא אחד המשקאות. אלה היו האנשים.

את הסיור שלנו העביר אליהו, שהיה מקסים, וככל שהוא סיפר לנו על המשפחה, על המזקקה ועל מה שנבנה כאן במשך השנים, הבנתי שזה מסוג המקומות שבהם הסיפור שמאחורי המוצר מעניין לא פחות מהמוצר עצמו.

איך הופכים תמרים לאלכוהול?

מזקקת ערבה היא מזקקה משפחתית במושב צופר, שמייצרת משקאות אלכוהוליים מתמרי מג׳הול שגדלים בערבה.

הרעיון התחיל בין היתר מהעובדה שחלק מהתמרים אינם מתאימים לשיווק, למרות שהם עדיין חומר גלם מצוין. במקום לזרוק אותם, המשפחה החלה להתנסות בהתססה ובזיקוק.

היום מייצרים כאן מגוון משקאות, בהם ערק מג׳הול, ג׳ין עם צמחי מדבר, ברנדי תמרים, או דה וי וליקריץ תמרים.

בתהליך הייצור משתמשים בתמרים עצמם, ובחלק מהמשקאות גם בתבלינים ובצמחי מדבר שמוסיפים אופי מקומי מאוד לתוצאה.

הסיור והטעימות

אנחנו הגענו לסיור מסודר, ואליהו לקח אותנו דרך תהליך הייצור.

ראינו את המזקקה, שמענו איך התמרים עוברים מתהליך של תסיסה לזיקוק, למדנו על הניסיונות שנעשו לאורך השנים וכמובן גם טעמנו.

זו לא טעימה מהירה ליד דלפק. לפחות בביקור שלנו, הסיפור היה חלק גדול מהחוויה.

היינו במקום בערך שעתיים, בעיקר כי היה לנו מעניין ופשוט היה כיף לדבר עם אליהו.

האנשים שמאחורי המזקקה

זה החלק שהכי אהבתי.

אפשר להגיע למזקקה בגלל המשקאות, אבל בעיניי האנשים הם הסיבה שבגללה זוכרים אותה אחר כך.

מדובר במשפחה ערבתית שמחוברת מאוד לחקלאות, למדבר ולאירוח. השיחה עם אליהו הייתה מבחינתי חלק מהותי מהביקור, ולא הרגשתי שאנחנו נמצאים בעוד מרכז מבקרים מסחרי.

אפילו מטיילי שביל ישראל מכירים את משפחת שקותאי. המשפחה מארחת שביליסטים ומעמידה עבורם מקום לינה פשוט, כחלק מהמסורת של ״מלאכי השביל״.

וזה איכשהו מתאים בדיוק למה שהרגשתי במקום: אנשים טובים שאוהבים לארח.

שלושה בקבוקים עם שלושה סיפורים

אחד החלקים המרגשים במזקקה הוא סדרת הבקבוקים לזכר שלושה מבני צופר שנפלו במלחמה: גלי רועי שקותאי ז״ל, רואי אליאס ז״ל ועידו אפל ז״ל.

שלושתם גדלו בצופר והיו חברים מילדות.

הקשר של גלי למזקקה היה גם אישי ומשפחתי. הוא היה אחיינו של אליהו, אהב את המזקקה כבר מתחילת הדרך, התעניין בניסיונות ובמשקאות ואפילו התקין במקום את מערכת המוזיקה.

לאחר שנפל ב־7 באוקטובר בקרב במוצב סופה, המשפחה יצרה ערק תמרים מיוחד לזכרו.

בהמשך נוצרו בקבוקי הנצחה גם לזכר חבריו רואי אליאס ועידו אפל, ועל התוויות מופיעים דיוקניהם.

זה רגע בביקור שבו המזקקה מקבלת משמעות אחרת לגמרי.

מה טועמים במזקקת ערבה?

הייצור מבוסס על תמרי מג׳הול מהערבה, אבל התוצאה שונה מאוד ממשקה למשקה.

יש כאן ערק מתמרים, ג׳ין שמתובל בצמחי מדבר, או דה וי, ליקריץ וברנדי תמרים שמיושן בחביות.

אני דווקא לא חושבת שצריך להגיע עם ידע באלכוהול כדי ליהנות מהביקור. מבחינתי הכיף היה לטעום דברים שלא הכרתי ולהבין איך חומר גלם שמזוהה כל כך עם הערבה מקבל בכל פעם אופי אחר.

מקום שכדאי לשלב ביום טיול

אנחנו הגענו אל המזקקה אחרי גן ירק וטיול ג׳יפים באזור צופר, וזה יצר רצף ממש מוצלח: חקלאות, מדבר, היסטוריה ואז תמרים מהערבה שהופכים למשקאות.

אפשר להשאיר לסיור שעה, אבל אנחנו נשארנו בסופו של דבר בערך שעתיים, בעיקר כי המפגש עם האנשים היה חלק גדול מהחוויה.

הגענו כדי להבין איך מייצרים אלכוהול מתמרים, ויצאנו עם סיפור על חקלאות, משפחה, נתינה, אובדן והנצחה.

מידע שימושי

מיקום: מושב צופר, רחוב זנבן 42

Waze: מזקקת ערבה

טלפון: 050-9808691

סיור וטעימות: בתיאום מראש

מחיר שמפורסם נכון לעכשיו: 50 ש״ח לאדם לסיור וטעימות, לקבוצות של עד 25 משתתפים

כשרות: המשקאות כשרים וכשרים לפסח

שבת: המקום אינו פתוח בשבת

אני ממליצה לתאם מראש ולוודא לפני ההגעה את שעות הפעילות, המחיר והסיור הזמין באותו יום.

אפשר לשלב את מזקקת ערבה בתוך מסלול היומיים שלי בערבה התיכונה, יחד עם גן ירק בצופר, טיול הג׳יפים, כפר האמנים ונוף צוקים.